1. הנאשם עותר לצו להמצאת מסמכים הנדרשים לו לשם השלמת חוות דעת מומחה מטעמו, מכוח סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב- 1982 (להלן: "
חסד"פ").
2. לבקשת הנאשם, יש להורות למנהלת בית הספר "בלקינד" לחינוך מיוחד בעיר ראשון לציון (להלן: "
בית הספר"), להציג למומחה מטעמו מסמכים רפואיים של שלושה קטינים בעלי מוגבלויות (להלן, ביחד: "
הקטינים"), מבחנים פסיכו דיאגנוסטיים, טופס הפנייתם לחינוך המיוחד ודו"חות לימודיים עדכניים (להלן: "
המסמכים").
3. כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות ומתאר התנהגות אלימה ומאיימת לכאורה מטעמו כלפי מי מתלמידיו, במסגרת עבודתו כמורה בבית הספר.
4. ביום 8.8.11, קיבלתי חלק מבקשת הנאשם וניתן צו למסירת המסמכים ביחס לשני קטינים אחרים, כקורבנות לכאוריים של מעשיו הנטענים.
המסמכים ביחס לקטינים התבקשו מזה כבר נוכח הטענה כי גם הם נכחו בזמן ובמקום המתוארים בכתב האישום. משלא הובהרה די הרלוונטיות במבוקש זה, דחיתי את הבקשה תוך הותרת פתח לנאשם להגיש בקשה נוספת בעניין.
ההליך מצוי בעיצומה של פרשת ההגנה.
5. בבקשתו, מפנה הנאשם לנתונים שעלו מפרשת התביעה, משמע נוהלו שיחות עם הקטינים בני כתתם של קורבנות העבירה הנטענת ואף אחד מהם לא טען כי הנאשם נקט באלימות כלפי תלמידים. מכאן ולסברת הנאשם, יש בהנחת חוות דעת מלפני בית המשפט באשר לאיתנות יכולת קליטת חושיהם, משום יסוד משמעותי הנדרש להוכחת חפות הנאשם.
6. המאשימה מתנגדת לבקשה, בטענה כי העברת המסמכים לידי הנאשם תגרום לפגיעה בלתי מידתית בזכויות הקטינים לפרטיות ולכבוד ובמיוחד משאינם קורבנות עבירה. המאשימה הוסיפה כי המסמכים אינם רלוונטים לדיון נוכח שראיות התביעה מבוססות ונסמכות על קליטת חושי עדות ראייה אובייקטיביות. לגישתה, נערך האיזון הנכון בהחלטה קודמת, שאישרה חשיפת המסמכים ביחס לשניים מתוך חמישהת קטינים.
7. בקשתי את עמדת הורי הקטינים לבקשה ואלו מתנגדים למסירת המסמכים, כמבואר בהודעה מיום 1.5.12. התרתי זכות טיעון מורחבת להורי הקטינים והם בחרו להסתפק בהודעתם ולא התייצבו לדיון אליו הוזמנו.
8. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, מכלול נסיבות העניין ועמדות הורי הקטינים וביקשתי לערוך איזון מתבקש בין האינטרסים השונים - נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה.
9. סעיף 108 לחסד"פ קובע, בזו הלשון:
"ביהמ"ש רשאי לבקשת בעל דין או מיוזמת ביהמ"ש לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לביהמ"ש במועד שנקבע בהזמנה או בצו אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו".
הוראות סעיף 108 לחסד"פ פותחות בפני ההגנה דרך להשיג מסמכים הנדרשים לה ושאינם מצויים בידי הצד הישיר להליך - התביעה.
10. לנוכח עריכת האיזון אליה אני נדרש בין זכותו של הנאשם למשפט הוגן לבין זכותם של הקטינים לפרטיות ולכבוד - שוכנעתי כי זכות הנאשם לשטוח את מלוא פרטי הגנתו, גוברת על זכות הקטינים לחסות את פרטיהם האישיים.
יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בבג"ץ 620/02 - כפי ההפנייה בהחלטה מיום 8.8.11- התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי לערעורים, פ"ד נז(4) 625 (2003), בזו הלשון:
"בהתנגשות חזיתית כאשר על כפות המאזניים מונחים זה מול זה זכותו של הנאשם למשפט הוגן אל מול ההגנה על פרטיותם של העדים, משקלה של זכות הנאשם למשפט הוגן יכריע את הכף, ודינם של השיקולים הנוגדים לסגת".
11. כפי שהכברתיי בהחלטה הנ"ל, לעיתים, הפגיעה בפרטיות במהלך משפט הינה בלתי נמנעת, אך עליה להיות מידתית. טענות הנאשם אינן עניין של מה בכך ואל מול ההגנה המתבקשת על פרטיות הקטינים וכבודם, עדיין יש לאפשר לו להתגונן כראוי מפני האישום שהוגש כנגדו.
12. הנאשם הדגיש את הצורך במסמכים לשם הגנתו, תוך הבהרת החסר בבקשתו דאז לעניין הרלוונטיות שבהם והפנה לפרטי חקירת עדת התביעה, הגב' גור. הנאשם מבקש, למעשה, לעשות שימוש זהיר במסמכים לשם הדגשת מהימנות עדויות הקטינים על דרך הבהרת איתנות יכולותיהם הקוגנטיביות. מניעת ההגנה מלטעון בסיכומיה לזכות הנאשם את שחיזוקו מתבקש כעת, אינה מתיישבת עם תקינות דיונית בהליך פלילי.
על רקע זה, המסמכים קבילים, רלוונטים ואין זו העת לעסוק בהערכת משקלם הראייתי, אם כלל קיים.